'אלבום הסיפורים הקצרים בהוצאת סער' -

בפרצופו של הבית התנדנדו התריסים כשיניים רעועות בפיו של ישיש.
אפרוריות המרצפות נפרשה מולה בעליבות מכמירת לב והזנחה בת עשרות השנים זעקה אליה מכל פינה.
התהלכה בדממה בין החדרים הריקים שקירותיהם מלחשים את סיפור חייהם של אלה שחיו, אהבו והתחבטו כאן, רוחם מרחפת מעל בשעה שהם אינם עוד, הלכו לעולמם או עזבו למחוזות רחוקים.
בו במקום החליטה לרכוש את הנכס. ראתה בו מעבר לצבע המתקלף ולקורים העבים, שטוו העכבישים אדוני הבית.
במחשבותיה דמיינה חדרים רחבים מופזים באור שמש, כורסאות ניצבות בסלון ענק, ריח תבשילים עולה מן המטבח החדשני…
עתידו המפואר של הנכס נפרש לפניה כחלום העומד להתגשם.
חתמה מידית על החוזה, ואז ניתן האות.

דחפורים פעורי לסתות עלו על המבנה ומחקו אותו על שלל זיכרונותיו. דוממים רבצו על האדמה חמישים שנותיו. אבריו, מפוזרים בין הבלוקים המרוסקים ושברי המרצפות נאנחו בלי קול.
אחרי הדחפורים עלו לרגל מהנדס מעונב, מעצבת פנים מנוכרת, עקביה הדקיקים שוקעים באדמה החולית החשופה, ובנאי, עמוס אמצעי מדידה משוכללים.

חישבו את גודל החדרים הנדרשים, מרחק אור השמש מדלת הסלון, רוחב הנדנדה שתוצב מול הגינה…
את עץ הפקאן העתיק לא כרתה. הביטה בו ארוכות בטרם גזרה דינו, אך יהיה עליו להיעקר ולעבור לצידה השני של החלקה.
לא עמדו לו לעץ חכמתו, עשרות שנותיו ומאות קילוגרמים של פרי מובחר. חייב יהיה לשרת את אדונית הבית החדשה. תנאי להישארותו – עליו להיקלט במקום החדש.
כך יוכל להביא תועלת בהגנה על הבית בשעות החמות. וָלֹא … אחת דינו: להסתלק.