הבריחה המוזרה מארץ האותיות

ספר ילדים

הבריחה המוזרה מארץ המילים

הִתְבּוֹנֵן הַיְּצוּר בַּיַּלְדָּה הַקְּטַנָּה, 

וּבְקוֹל שׁוֹבָב מִיָּד לָהּ עָנָה:

"אֲנִי לֹא שַׁבְּלוּל, לֹא יְצוּר, לֹא כַּדּוּר,  

אַסְבִּיר אֶת הַכֹּל וְיִהְיֶה לָךְ בָּרוּר."

סיפור הרפתקאות מרתק ומפתיע, המתאר בחן וברגישות, מה קורה לאלמה הקטנה כשהיא פוגשת יצור מוזר מתחת לשיח בשדה. מי הוא היצור ומאין הגיע? מה הוא מספר לאלמה ולאיזה מסע הם יוצאים יחד?

ענת גרי לקריף – סופרת משוררת וצלמת.
ספריה: "אולי בכל זאת" – רומן היסטורי.
"שומעים את צעדיך" – ספר שירים הכולל פרק הנצחה לזכרו של סרן ניר לקריף שנפל באסון המסוק ברומניה 26.07.2010.

 
הבריחה המוזרה מארץ המילים
הענקת עותק של הספר למר אלי דוקורסקי - ראש העיר ק. ביאליק (אוקטובר 2021)

הענקת עותק של הספר למר אלי דוקורסקי – ראש העיר ק. ביאליק  (אוקטובר 2021)

כתבו עלי

הבריחה המוזרה מארץ האותיות הוא סיפור שבמרכזו פגישה והיכרות שפוקחות את עיניה של גיבורת הסיפור, אלמה. הפתיחה מתרוננת ביקיצתה השמחה של אלמה ומכינה אותנו לקראת יום נעים במרחבי הטבע, בהם מתרחשת העלילה.
מרחב הטבע מעניק תחושה של אידיליה וביטחון. המפגש וההיכרות פוקחים את עיניה של הילדה, אלמה, בשלב הבא מגיעה הסקרנות, לאחר מכן – המרדף, שהוא פרי רצון לקבל תשובה.
היצור, אחריו רודפת אלמה, מאופיין על ידי פעולותיו בדינמיות רבה המתוארת בשתי שורות, בהן מופיע רצף פעלים. הדיאלוג הנוצר הוא פרי רצונה של אלמה להבין את היצור והוא מצידו – מגדיר עצמו בתשובה לשאלתה.

הילדה מאופיינת בסיפור באמצעים שונים: שמחת החיים, הזריזות, הסקרנות לגבי היצור, הרצון ללמוד את העולם סביבה, הישירות שבגישתה, היוזמה והפעילות. היא ממטירה שאלות על היצור עימו היא משוחחת, והוא מתגלה כמי שמחפש את ההנאה האישית, את החירות שביציאתו מתוך החברה, מתוך הכלל.
פליאתה של אלמה במהלך הדיאלוג, ממחישה גם את האמפתיה שלה וזו מתבטאת בשאלות אותן היא מעלה בהמשך הדיאלוג. שאלות אלו מדגישות גם את יכולתה לחדש לבן שיחה ולהציג לו נקודת מבט אחרת.
עמדתה של הילדה רחבה יותר מאשר נטייתו האגוצנטרית של היצור, המציב את הנאתו במרכז העולם. אלמה מפגינה כאן את יכולתה לראות את המכלול ועל ידי כך היא תורמת לערעור אמונת היצור. הילדה היא החזקה והיא המובילה ופוקחת עיניים בסיפור.
המסר של הסיפור הוא הרמוניה המתבטאת במכלול, חשיבות שיתוף הפעולה, חשיבות השלם הגדול מסך חלקיו. ומכאן מתגבשת ההכרה וההבנה כי ממלכת האותיות היא מקום הרמוני.

הפגישה בין ילדים לבין אותיות היא משמעותית מאוד בתהליך הַחִבְרוּת וההתפתחות האישית. חקר תולדות התרבות מייחס חשיבות רבה למפגש בין האדם לבין הכתב החל מכתב היתדות, הנטוע אי שם בהיסטוריה האנושית, 3000 שנה לפנה"ס.
פגישת הילדה עם האותיות במרחבי הטבע אף היא משמעותית. אני נזכר ומבקש לציין את 'אמיל', גיבור ספרו של ז'אן־ז'אק רוסו בן המאה ה 18, העוסק בחינוך ומעמיד את החינוך בגישה הטבעית במרכז. נודעת גם משמעות למפגש עם אותיות בטבע ולא בחדר האפל, המתואר ביצירות ספרות עברית כמו 'ספיח' של ביאליק ו'נפש רצוצה' של שמחה בן ציון (אביו של נחום גוטמן) וביצירות נוספות.

ניתן לומר כי שמו של הספר, מציג את עמדתה של המחברת כלפי מעשה הבריחה – המוגדרת כמוזרה.
לבריחה בכלל ישנן משמעויות רבות.
בריחתה של האות בסיפור מבטאת רצון לחירות ורצון להתנסות בדברים חדשים. הרצון לברוח מן ההרמוניה ומן השלם נתפס בעיני הילדה כפעולה המערערת את הסדר הטוב.
כאן בא תפקידה החיובי והבונה של אלמה לדאוג שהאות תחזור למקומה הטבעי. האותיות הן יסודות הבניין של השפה ואת היסודות הללו אסור לערער.

חינו של הספר שלפנינו, מתבטא לא רק בחריזה הדינאמית הצמודה המגבירה את קצב העלילה, בדיאלוג החי, במקוריות ובדמיון, אלא גם בהיעדר כל ממד של דידקטיות.
המסר הוא אנושי ונמסר מתוך התבוננות חיובית בַּיֵּשׁ.