'הליקון'

הָאָרֶץ שֶׁלָנוּ רוּפְּדָה בִּכְבִישִׁים
גְשָׁרִים על שָׂדוֹת,
בִּמְקוֹם עֵצִים – מֶחְלָפִים.
שִׁטְחֵי בּוּר נִכְבְּשׁוּ עָל יְדֵי בִּנְיָנִים,
מִפְלָצוֹת שֶׁל בֵּטוֹן וְקֵנְיוֹנִים אָפוֹרִים.

בָּאָרֶץ שֶׁלָנוּ נוֹתְרוּ, פֹּה וָשָׁם,
עוֹד שָׂדֵה לְמָזְכֶּרָת וְחוֹרֵש קָטַן.
לְשָׁם יָצַאתִי עִם אָלְמָה,
קְצָת לִפְנֵי הָשְׁקִיעָה,
לִפְגוֹשׁ אֶת הָשֶׁמֶש לִנְשִׁיקָה אַחְַרוֹנָה.