מתוך אתר כתב העת הספרותי 'בגלל' 2015 מדור 'בִּגללֶּרִיָה'

"העין אינה רואה דברים אלא סמלים של דברים, שפרושם דברים אחרים"
(איטאלו קאלווינו)

ענת גרי לקריף, מציגה בצילומיה את 'פינות ההצצה שלה' – היא מתמקדת בזווית ראייה שאותה היא בוחרת' ואשר לדעתה אינה דומה להתבוננות ראשונית מקרית ואקראית.
הצלמת בוחרת זוויות מבט בלתי שגרתיות על מנת להציג את עולמו וישותו הפנימית של הדבר שבו היא מתבוננת.
"לכל אדם, חפץ, או נוף בהם אנו מביטים, יש חיים משלהם, ישות פנימית ואמירה ייחודית ראשר אותם איננו יכולים לתפוס מיד במבט אחד בודד".
הצלמת מתגייסת "לפתירת התעלומה".
היא זו שתגיע מצוידת בעין העדשה על מנת להגיש את המבט האחר, השני או השלישי, כדי להבחין בחפץ לעומקו, כדי לגלות את פנימיותו, כדי לראות את המקום – או האובייקט – על כל נכסיו, החיצוניים הגלויים האוחזים עמם את הפנימיים הסמויים.
גרי לקריף מציעה עין של חוקרת' המבקשת להכיר את ישותו הפנימית של הדבר. היא בוחרת זוויות ונקודות שמהן היא מציצה. המקום שבו היא נמצאת יוצר מעגל סגור סביבה (ללא קירות ממשיים), חור מנעול, ודרכו היא מחדירה מבט חוקר אל המרחב שבחוץ, שם. רחוק.
חלון ההצצה שיצרה הצלמת מבקש, בסופו של דבר, לחדור אל פנים מושא ההתבוננות שלה. נקודות האור או הצל, המרחק, הגובה, הזווית, כל אלה מביאים עוד סיפור הקיים באותו מושא התבוננות, הסיפור הפנימי, זה שאינו ברור וגלוי לכל רואה.
אלה הם מצבים שאותם מתאר הפילוסוף מוריס מרלו פונטי, המציב את האמן כשותף מלא לדרך החקירה הפנומנולוגית. האמן (צייר), לדעתו, הוא בעל מבט ועין ייחודיים אשר מאפשרים לו לשכון בעומק מטאפיזי אשר נמצא "בין הקפלים הסמויים של מראה העיניים, עומק שהמחשבה המופשטת מתקשה לאתר .

את המאמר השלם, אותו כתבה ד"ר נורית צדרבוים, ניתן לקרוא באתר כתב העת 'בגלל'.
(ד"ר נורית צדרבוים) היא אמנית חזותית ישראלית, משוררת, סופרת, חוקרת, אוצרת ומרצה.