המסדרון -16

הַבֹּקֶר מַתְחִיל כְּמוֹ טִפְטוּף עָדִין.
אֶצְבְּעוֹת שֶׁמֶשׁ מְסִיטוֹת תְּרִיסֵי שֵׁנָה
וְנַהֲמוֹת הָרָעָב שֶׁל יוֹם חֲסַר סַבְלָנוּת
חוֹדְרוֹת מִבֵּין סִדְקֵי הַלַּיְלָה.

נְמִיּוֹת בַּר פִּרְאִיּוֹת יוֹצְאוֹת לְשַׁחֵר לְטֶרֶף
וּמוּעָקָה אֲהוּבָתִי,
נְסִיכָה נָמָה, חַסְרַת צוּרָה, גְּמִישַׁת אֵיבָרִים,
נִרְבֶּצֶת עָלַי, מִתְרַפֶּקֶת אֵלַי
מְקִיצָה תּוֹבְעָנִית מִשֵּׁנָה טְרוּפָה.

אֶצְבְּעוֹת שַׁחַר מַחְמִיצוֹת בִּי תּוֹבָנוֹת קִיּוּם,
מַרְחִיבוֹת בְּקִיעִים אֶל יוֹם.
תְּהוֹמוֹת רְדוּמִים מִתְעַמְּקִים בִּי
בּוֹלְעִים אֶת הַבֹּקֶר שֶׁנּוֹלַד.

בַּבֹּקֶר נִפְרֶמֶת שְׂמִיכַת הַטְּלָאִים שֶׁל הַלַּיְלָה
תַּךְ תַּךְ
צוֹעֵד הַיּוֹם הֶחָדָשׁ אֶל תּוֹךְ
סְעָרָה הַמַּתְחִילָה לְהִתְהַוּוֹת