סדק חברתי
אודיסאה
אִבַּדְנוּ אֶת הַתֹּם.
בֵּין מַחֲנוֹת פְּלִיטִים וְסַכִּינֵי מִטְבָּח
בִּידֵיהֶם שֶׁל נְעָרִים
אִבַּדְנוּ אֶת הַתֹּם.
בֵּין הַגְּדֵרוֹת וּבִגְלַל הַגְדָּרוֹת
וּתְבִיעוֹת לְצֶדֶק מֻטְבָּעוֹת בְּדָם
(וְלֹא תָּמִיד מֻצְדָּקוֹת, הֲרֵי כֻּלָּנוּ בְּנֵי אָדָם)
מִשְּׁנֵי צִדֵּי שְׂדֵה הַמּוֹקְשִׁים הָאֱנוֹשִׁי
הַהוֹלֵךְ וּמִתְנַפֵּץ לָנוּ יָשָׁר לְתוֹךְ הַפָּנִים
עִם כָּל כּוֹתֶרֶת בָּעִתּוֹן,
בִּפְתִיחַת מַהֲדוּרוֹת הַחֲדָשׁוֹת,
בְּכָל הַשָּׂפוֹת.
עַתָּה הַזְּמַן אוֹזֵל
עֶרֶב כּוֹבֵשׁ גּוֹלֵשׁ לְאִטּוֹ
חוֹתֵם אֶת הַיּוֹם
שֶׁמֶשׁ נִדְעֶכֶת הוֹפֶכֶת
כְּחוֹל מַיִם לְכָתֹם-אָדֹם
וְרַק לַהֲקַת שַׂקְנָאִים כִּבְדֵי אֶבְרָה
מַמְרִיאָה בְּמַטָּס נָמוּךְ
מַעְפִּילָה מִתּוֹךְ בְּרֵכוֹת הַמַּיִם
וְחוֹצָה בְּבִטְחָה פִּתּוּלֵי
הָאַסְפַלְט הַשָּׁחֹר שֶׁל כְּבִישׁ הַחוֹף
בּוֹאֲכָה מַחֲנֵה עַתְלִית.
עוֹפוֹת עֲנָק לְבָנִים רְווּיֵי דָּגָה
אֶל מוּל שֶׁמֶשׁ טוֹבֶלֶת
בִּדְמִי שְׁקִיעָתָהּ
נִדְרָכִים אֶל הַנְּקֻדָּה
בָּהּ מִתְרַפֵּק הַיָּם אֶל הַחוֹף
יוֹדְעִים אֶת הַתְּוַאי הַמְּדֻיָּק
זֶה שֶׁאֵינוֹ מְסֻמָּן עַל הַמַּפָּה.
וְלָנוּ,
שֶׁאִבַּדְנוּ אֶת הַתֹּם,
נוֹתַר רַק לִשְׁכַּב עַל הָאֲדָמָה
וְלַחֲבֹק בְּאַהֲבָה אֵין קֵץ
אֶת גּוּפָהּ הַחוֹלִי הַנִּשְׁטָף עַכְשָׁו
נֶחְרָךְ
בְּצֶבַע הָאֵשׁ
ארץ מוצא
כֵּהַת עוֹר, בְּהִירַת דַּעַת וּקְצָת רוֹעֶדֶת
עָמְדָה רָחֵל הַקְּטַנָּה לְצִדּוֹ
שֶׁל מַר אֶפְּשְׁטֵין הַמְּנַהֵל,
שֶׁהִבִּיט בָּהּ בְּמַבָּט אָפֵל
וְשָׁאַל שְׁאֵלָה שֶׁהִיא
לְעוֹלָם לֹא תּוּכַל לִשְׁכֹּחַ:
"תַּגִּידִי!
תַּגִּידִי עַכְשָׁו וְשֶׁכֻּלָּם יִשְׁמְעוּ!",
יָרַק מִפִּיו אֶת הַמִּלִּים, כְּמוֹ
קְלִפּוֹת שֶׁל גַּרְעִינִים שְׁחֹרִים,
"מֵאֵיזוֹ מְדִינָה בָּאָה אִמֵּךְ?"
רָחֵל הַקְּטַנָּה מְנַסָּה, לְלֹא הַצְלָחָה,
לְהַכְנִיעַ אֶת הָרַעַד שֶׁגּוֹרֵם
לָהּ לְסִכּוּל אוֹתִיּוֹת גּוֹרָלִי.
"רוּ… רוּסְיָה," הִיא פּוֹלֶטֶת בַּסּוֹף,
וּכְשֶׁכֵּהוּת עוֹרָהּ מַאְדִּימָה מִבּוּשָׁה,
מִתְרוֹצְצוֹת בְּתוֹךְ רֹאשָׁהּ הַמַּחְשָׁבוֹת
כְּמוֹ חַיּוֹת קְטַנּוֹת שֶׁנִּלְכְּדוּ.
"רוּסְיָה," הִיא שָׁבָה וְשׁוֹנָה,
אֲבָל מַר אֶפְּשְׁטֵין הַמְּנַהֵל הַגָּבוֹהַּ,
אֵינֶנּוּ מְרֻצֶּה.
מְבוּכָה וְרַעַד אֵינָם רְכִיבִים שֶׁיְּכוֹלִים
לְהַנְמִיךְ אֶת גַּבְהוּת לִבּוֹ,
רַק הַטָּעוּת הַמְּגֻמְגֶּמֶת,
מַלְהִיטָה אֶת דָּמוֹ.
"לֹא! לֹא! לֹא!" הוּא מַכְרִיז בְּבוּז,
מַבָּטוֹ מַקִּיף אֶת יַלְדֵי הַכִּתָּה בְּהֶבְזֵק
נִצָּחוֹן.
"אַתְּ הָיִיתָ רוֹצָה שֶׁאִמֵּךְ תִּהְיֶה מֵרוּסְיָה,
אֲבָל מָה לַעֲשׂוֹת, שֶׁעִם צֶבַע כְּמוֹ שֶׁלָּךְ,
בָּרוּר שֶׁזֶּה לְגַמְרֵי הָפוּךְ.
זֶה סוּרְיָה!" הוּא שׁוֹאֵג,
"הִיא בָּאָה מִסּוּרְיָה. הֵבַנְתְּ?
עַכְשָׁו כְּבָר תִּזְכְּרִי אֶת זֶה. נָכוֹן?"
וּמֵאָז רָחֵל הַקְּטַנָּה, שֶׁבֵּינְתַיִם גָּדְלָה,
אַף פַּעַם לֹא שָׁכְחָה."
חֵרוּתִי
אֶת חֵרוּתִי הַנִּגְזֶלֶת
רִפְּדוּ בְּעַלֵּי כּוֹתֶרֶת
רַכִּים כִּקְטִיפָה לֶיְלִית
נוֹשֵׂאת הַבְטָחָה לְנוֹחוּת.
אֶת חֵרוּתִי הַנִּרְמֶסֶת
עָטְפוּ עֲטִיפָה מְתּוּקָה דְּבִיקָה
לוֹפֶתֶת, מַצְמִידָה לָשׁוֹן אֶל חֵיךְ
מַצְמִיתָה מִלִּים,
מְכַלָּה אֶת הַמַּחְשָׁבָה.
אֶת חֵרוּתִי הַמְּגֹרֶשֶׁת מִגַּן הָעֵדֶן
לִוּוּ צְלִילֵי עִנְבָּלִים רְחוֹקִים
מַלְאָכִים שָׁרוּ מִתּוֹךְ הָאֲפֵלָה
וּפְעִיּוֹת רְחֵלִים בְּוָאדִי סָמוּךְ
הֶחְרִישׁוּ אֶת הֶמְיַת הַלֵּב
יָדַיִם זָרוֹת פִּשְׁפְּשׁוּ בִּקְרָבֶיהָ
אֵיְבָרֶיהֶ נֶחְשְׂפוּ וְהִיא
הֻשְׁלְכָה אֶל הַתָּא
מְחֻלֶּלֶת מְיַבֶּבֶת
בְּקוֹלוֹת שֶׁאִישׁ אֵינוֹ יָכוֹל לִשְׁמֹעַ
בְּשָׂפָה שֶׁאִישׁ לֹא יָבִין.
אֶת חֵרוּתִי הַגֵּאָה
סָקְלוּ בְּאַבְנֵי הָאֵשׁ
קָבְרוּ תַּחַת סֶלַע מִתְפּוֹרֵר
עָלָיו לֹא צִיְּנוּ אֶת שְׁמָהּ.
כוכב הצפון
בַּיּוֹם שֶׁתִּסְתַּיֵּם הַמִּלְחָמָה נַחֲזֹר
לְטַיֵּל בַּפַּארְק הַיָּרֹק שֶׁבְּמֶרְכַּז הָעִיר.
בַּרְוָזִים יָבוֹאוּ לֶאֱסֹף
פֵּרוּרֵי לֶחֶם מִיָּדֵינוּ הַמּוּשָׁטוֹת
וּסְנָאִים שְׂעִירֵי זָנָב
יֵרְדוּ מִצַּמְּרוֹת הָעֵצִים
לְפַצֵּחַ אֱגוֹזִים בַּשֶּׁקֶט שֶׁיִּשְׂרֹר.
בְּיוֹם שֶׁתִּגָּמֵר הַמִּלְחָמָה
נֵלֵךְ שְׁקֵטִים וְנוֹגְעִים
בַּכְּבִישִׁים הָאֲרֻכִּים
שֶׁיִּתְמַלְּאוּ מֵחָדָשׁ בִּתְנוּעָה
חַלּוֹנוֹת הָרַאֲוָה יְשַׁקְּפוּ אֶת פָּנֵינוּ
וְאֶת הָאוֹר שֶׁיַּחֲזֹר
רֵיחַ מַאֲפִים טְרִיִּים יַעֲלֶה מֵעַל הָעִיר
וְרַק הִשְׁקִיעָה תִּבְעַר מֵעַל שְׁמֵי מַעֲרָב.
שמיים וארץ
בְּרֵאשִׁית הָיוּ הַשָּׁמָיִם תְּלוּיִים מֵעָלֵינוּ,
יְרִיעוֹת גְּדוֹלוֹת וּכְחֻלּוֹת,
וְהָיִינוּ עוֹבְדִים אֶת הָאֲדָמָה, וּמְקַדְּשִׁים
אוֹתָהּ, וּמַנְבִּיטִים בֵּינוֹת רְגָבֶיהָ
אֶת כָּל חֲלוֹמוֹת הֶעָתִיד.
וּבָא הַתֹּהוּ וְהָפַךְ אֶת הָעוֹלָם וְכָעֵת,
גּוּשִׁים גְּדוֹלִים וְחוּמִים מְאַיְּמִים
וּתְלוּיִים מֵעַל רָאשֵׁינוּ, וְאָנוּ
מְבוֹסְסִים בִּשְׁלוּלִיּוֹת הַשָּׁמַיִם,
מְדַשְׁדְּשִׁים בַּתְּכֵלֶת שֶׁנָּזְלָה
וְהַתְּהוֹם נִשְׁפֶּכֶת עָלֵינוּ
בְּמִמְטָרִים שֶׁאֵינָם בְּרָכָה.
אָנוּ כּוֹרְעִים מוּלָהּ בֶּרֶךְ,
דּוֹלִים מִמֶּנָּה אֶת הָאוֹצָרוֹת שֶׁנִּשְׁטְפוּ,
מְיַבְּשִׁים אוֹתָם אֶחָד אֶחָד בְּהֶבֶל פִּינוּ,
מַטְמִינִים בַּקְּפָלִים שֶׁנִּפְעֲרוּ
בֵּין אֶתְמוֹל לְמָחָר,
מְחַכִּים לַשָּׁעָה הַנְּכוֹנָה לְהִתְגַּלּוֹת.
