'פסיפס יוצרים מס' 3' -
ספר זה ראה אור בשנת 2015
הפרויקט שבמסגרתו התפרסמו עד כה שבעה ספרים, הוא פרי יוזמה של שלושה משוררים: אשר דיין, גיא רגב ואמנון יוגד מקבוצת הכותבים 'יוצרים בצוותא'
חג שכח
שְׁכַח אֶת הַהַרְדּוּפִים.
שְׁכַח אֶת הַפְּרִיחָה הַוְּרַדְרַדָּה
וְאֶת רֵיחָהּ הַמָּתוֹק הַמְּשַׁכֵּר
שְׁכַח אֶת שְׁקִיעוֹת הַשֶּׁמֶשׁ הַכְּתֻמּוֹת
הַנּוֹזְלוֹת אֶל קֶצֶף יָם
שְׁכַח אֶת הַסְּלָעִים הָאֲפֹרִים
הַנִּשְׁבָּרִים בְּקוֹל דְּמָמָה נִדְהָם
שְׁכַח אֶת לֵיל אֶמֶשׁ וְאֶת הַהַבְטָחָה
וּשְׁכַח אֶת כָּל מָה שֶׁנִּסִּיתָ לִזְכֹּר.
אַךְ בְּעִקָּר, בְּעִקָּר
שְׁכַח אֶת הַהַרְדּוּפִים.
רגע לפני
עְַשֵׂה הַגָּהָה לַמִּילִּים לִפְנַי
שֶׁאַתָּה מְסַלְסֵל אוֹתָן מִפִּיךָ
כְּמוֹ בַּלּוֹנֵי דִבּוּר
בְּחוֹבֶרֶת קוֹמִיקְס יַפָּנִית
וְאַל תַּחְתֹּם עַל שׁוּם מִשְׁפָּט
שֶׁאֶת סוֹפוֹ מְנַקֶּבֶת נְקֻדָה
רגע אחרי
כְּשֶׁאָמוּת מִתּוֹךְ חַיַּי וְאִוָּלֵד
אֶל תּוֹךְ מוֹתִי
אַלַךְ בַּדְּרָכִים שֶׁבָּהֶן
טֶרֶם הָלַכְתִּי
בְּתוֹךְ הַמָּקוֹם שֶׁעָזַבְתִּי
יִוָּלְדוּ גַּעְגּוּעִים
יֵלְכוּ וְיִתְעַצְּמוּ
יִשְׂתָּרְכוּ אַחְַרַי כְּשׁוֹבָל
בֶּגֶד נִפְרָם
עַד שֶׁיִּתְבַּלּוּ
וְיִתְנַתְּקוּ מִמֶּנִּי
וְיִוָּלְדוּ אַף הֵם אֶל הָאָיִן.
אמת
הָאֱמֶת נִכְנֶסֶת לַחֶדֶר וּמִתְפַּשֶּׁטֶת
עֵירֻמָּה מִתְיַצֶּבֶת בַּמֶּרְכָּז
נָעָה בְּלִי בּוּשָׁה מוּל הַחַלּוֹנוֹת הַשְּׁקוּפִים
מַצִּיגָה עַצְמָהּ לְרַאֲוָה
מְסָרֶבֶת לְהִתְכַּסּוֹת.
קרמל
כְּמוֹ בְּבֵית הַמְּכַשֵּׁפָה
מְצֻפֶּה בְּמִגְדָּנוֹת
וּמָלֵא בַּנּוֹרָא מִכֹּל
הֵם גָּרִים בְּתוֹךְ פַנְטַזְיָה
עֲשׂוּיָה מִקָּרָמֶל
שֶׁזֶף-סֻכָּר שֶׁהֻמְתַּק עַד מְרִירוּת
וּבַלֵּילוֹת הַחַמִּים הוּא נוֹטֵף
כִּשְׂרָף עַל שִׂפְתוֹתֵיהֶם
צוֹרֵב אֶת לִבָּם
מַטְבִּיעַ חוֹתַם כְּוִיָּתוֹ עַל נַפְשָׁם
וְגוֹזֵר עֲלֵיהֶם שְׁתִיקוֹת.
בעצמה
נִכְנֶסֶת אֶל מְבוֹךְ הַמַּחְַשָׁבוֹת שֶׁל עַצְמָהּ
מִתְיַשֶּׁבֶת עַל הַכִּסֵּא הַקָּטָן הַמַּמְתֵּין לָהּ
וּבַמַּחְַשָׁבוֹת פּוֹתֶרֶת לְעַצְמָהּ
אֶת כָּל הַבְּעָיוֹת.
אַחַר- כָּךְ מְּסַבֶּכֶת הַכֹּל מֵחָדָשׁ.
בקצה המחר
אֶפְגּוֹשׁ אוֹתְךָ בִּקְצֶה הַמָּחָר
בַּמָּקוֹם בּוֹ הָאוֹר מְדַבַּר זְמַן עָבָר
נְהַר כֶּסֶף יִזְרֹם לְרַגְלַי
יִשְׁלַח אַדְוָה מְלַחֶשֶׁת אֶל תּוֹךְ אִישׁוֹנַי.
שָׁם אַבּיט אֶל מֵעֵבֶר לַזְמַן
אֶל הָרֶגַע בּוֹ הָאֹפֶק אוֹזֵל וְנִסְגָּר
אִם תִּשׁאַל: "עַד לְאָן תִּרְחְַקִי עוֹד?"
וְקוֹלְךָ מְלַחִשׁ וְנִחָר,
יַעְַנֶה בִּמְקוֹמִי הֵד קוֹלִי הַסַּפְקָן
הוֹלֶכֶת אְַנִי רַק עַד קְצֵה הַמָּחָר.
בלי כתובת
"אַתְּ יוֹדַעַת," – הוּא אָמַר,
"אֶת הָרְגָעִים הָעֲצוּבִים אֲנִי זוֹכֵר בְּקַלּוּת."
"וְאֶת הַשְּׂמֵחִים?" – שָׁאַלְתִּי.
"אוֹתָם, אֲנִי יוֹדֵעַ רַק בְּרֶגַע הַהִתְהַוּוּת."
"אֲנִי מְבִינָה," – הִנְהַנְתִּי,
"זֶה מִשּׁוּם שֶׁלָּאֹשֶׁר הַחֲמַקְמַק אֵין כְּתֹבֶת
וּשְׁמוֹ לֹא נִתָּן לְצִיּוּן עַל דַּלְתוֹת זִכְרוֹנְךָ."
מעבר לשתיקה
מֵבִּיטָה מֵעֵבֶר לַשְּׁתִיקָה שֶׁלְּךָ
זוֹ שֶׁלְּתוֹכָה אַתָּה נִמְלָט
כְּדֵי לִצְעֹק
שׁוֹלַחַת אֵלֶיהָ יָד לְפוֹרֵר בָּהּ
אֶת הַצְּלִילִים הַמַּרְכִּיבִים אוֹתָהּ
מַחְבֵּיאָה בֵּינֵיהֶם מִלִּים מְדַבְּרוֹת
לְרַכֵּךְ בָּהֶן אֶת הַתָּוִים הַנֶּעְֶרָמִים
הוֹלֶכֶת עַל כָּרִיּוֹת חְַתוּלִים רַכּוֹת
בָּעְַרָפֶל הַדָּמוּם הַמַּסְמִיךְ
מִתְכּוֹנֶנֶת לְזִנּוּק אֶל
מֵעֵבֶר לַקְּרוּם הַנִּמְתָּח עַל
הָאוֹתִיּוֹת שֶׁאֵינָן נֶהְגּוֹת
זוֹחֶלֶת מִסָּבִיב לַשְּׁתִיקָה שֶׁלְךָ
מְנַפֶּצֶת אֶת הַשִּׁרְיוֹן הָעוֹטֵף
בְּאֶלֶף מִלִּים עְַנֻגּוֹת מִתְפַּזְּרוֹת
מִשְׁתַּקְשְׁקוֹת בְּתוֹךְ הָרִיק
כְּגוּלּוֹת מִשְׂחָק מִזְכוּכִית צִבְעוֹנִיּוֹת
שׁוֹתֶקֶת בְּתוֹךְ הַשְּׁתִיקָה שֶׁלְךָ
וְהַמִּלִּים שֶׁנֶּעֶרְמוּ רָעְַמוּ
גַּלֵּי יָם נִשְׁבָּרִים בִּנְקִיקֵי סֶלַע
מְעִירִים אֶת הַדְּמָמָה
הריתי בועת רעש
הָרִיתִי בְּתוֹכִי בּוּעַת רַעַשׁ
נָצַרְתִּי אוֹתָהּ עֲטוּפָה
בַּהֲמוֹן שְׁכָבוֹת רַכּוֹת שֶׁל תְּשׂוּמַת לֵב
שׁוֹמֶרֶת עָלֶיהָ שֶׁלֹּא תִּתְפּוֹצֵץ
שֶׁלֹּא תִּתְנַפֵּץ
בְּעוֹד הִיא הוֹלֶכֶת וּמִתְעַגֶּלֶת
הוֹלֶכֶת וּמִתְעַרְסֶלֶת בְּקִרְבִּי
תּוֹפֶסֶת מָקוֹם
וּבוֹ בַּזְּמַן הוֹלֶכֶת וּמִתְקָרֶבֶת אֶל הַקֵּץ.
בפעם הבאה
הַזְּמַן מְסַדֵּר קְמָטִים לְיַד הָרְגָעִים הַשְּׂמֵחִים
כְּמוֹ תַּמְרוּרִים לְצִדֵּי הַדֶּרֶךְ
וְאָז הַחִיּוּךְ מֻקָּף בִּמְעַרְבֹּלֶת שֶׁל סִימָנִים
וְהַלְּחָיַיִם מְחַפְּשׂוֹת מָקוֹם לְהִשָּׁעֵן עָלָיו.
כְּשֶׁתַּבִּיט בִּי בַּפַּעַם הַבָּאָה
הַנַּח לְכָל זֹאת.
הִסְתַּכֵּל רַק יָשָׁר לְתוֹךְ הָעֵינַיִם.
עַכְשָׁו דַּבֵּר.
