שירה בוערת (וְאַתָּה הָיִיתָ הַצּוֹפֶה)

הָעֵצִים הֵם הַמְּחוֹגִים שֶׁל הַטֶּבַע

לְסַמֵּן אֶת חִלּוּפֵי הָעוֹנוֹת

לְגֹבַהּ צַמְּרוֹתֵיהֶם.

תְּרָנִים אִלְּמִים

אֶל מוּל רָקִיעַ מִשְׁתַּנֶּה.

זוֹקְפִים קוֹמָה בְּשָׁלוֹם

מַנְמִיכִים אוֹתָהּ

לְהִמָּנַע מִמִּלְחָמָה.

לְאָרְכָּם שֶׁל מַעְגְּלֵי הַזְּמַן

הַנֶּעֱרָם

הַמִּתְקַדֵּם בְּמַסְלוּל,

נִמְתַּחַת שׁוּרַת גְּזָעִים מַתְרִיסָה

אֶל מוּל עִתּוֹת

מִתְחַלְּפוֹת,

מְצַיֶּנֶת בְּדֹם מָתוּחַ

אֶת גַּאֲוַת קִיּוּמָם

הַיַּצִּיבָה,

הַמֻּשְׁפַּעַת

רַק מִכֹּחַ יְכָלְתָּם

לִשְׂרֹד בַּשִּׁנּוּי.

הֲלֹא רַק עֵץ יָכוֹל לִטְעֹן תָּמִיד

שֶׁהָרוּחַ

וְרַק הָרוּחַ

שָׁבְרָה אוֹתוֹ.

20.12.18