לִפְעָמִים צָרִיךְ לְמַצּוֹת אֶת הַכַּעַס.
זֶה כְּמוֹ לִטְבֹּל חַלָּה טְרִיָּה
בְּתוֹךְ רֹטֶב עָשִׁיר,
לְנַגֵּב אֶת הַצַּלַּחַת
עַד תֹּם
וּלְמַצְמֵץ בַּשְּׂפָתַיִם בְּסִפּוּק.
לִפְעָמִים צָרִיךְ לְמַצּוֹת אֶת הַכַּעַס
עַד
שֶׁמְּקוֹרוֹתָיו יִיבְשׁוּ
וְלִסְחֹט גַּם אֶת הַדְּמָעוֹת
עַד שֶׁיִּכְלֶה הַמַּאֲגָר.
לִפְעָמִים
הַכַּעַס מֵאִיץ
אֵיזֶה נִיצוֹץ מַדְלִיק,
וְזוֹ, אֶפְשָׁר לוֹמַר,
הִזְדַּמְּנוּת לֹא רָעָה בִּכְלָל
לְנִקּוּי יְסוֹדִי שֶׁל הַמִּקְלָט הַזֶּה הַפְּנִימִי
שֶׁהוֹפֵךְ עִם הַשָּׁנִים לְסוּג שֶׁל פַּח אַשְׁפָּה.
אַחַר כָּךְ
שׁוּב אֶפְשָׁר לְמַלֵּא אֲוִיר בָּרֵאוֹת.