'בין סגול ובין תכלת' - גיליון 1

יָצָאתִי לִקְנוֹת לִי יוֹמָן חָדָשׁ וְהֵבֵאתִי אוֹתוֹ לְבֵיתִי
מִדָפָּיו עוֹד נָדַף רֵיחַ הַדְּפוּס
וַאֲנִי דִּפְדַּפְתִּי בּוֹ אֲרֻכּוֹת וְחִפַּשְׂתִּי
זְמַן טוֹב לְאַהֲבָה
אַךְ לֹא נִמְצְאָה לִי וְלוּ שָׁעָה אַחַת פְּנוּיָה.
עַמּוּדָיו הָרֵיקִים שֶׁל יוֹמָנִי
הִתְמַלְּאוּ בְּתוּגָה
וְהַשּׁוּרוֹת הַמְּשׂוּרְטָטוֹת בּוֹ יְשָׁרוֹת כְּסַרְגֵּל
נִרְטְּבוּ וְהִתְעַקְּמוּ מִדְּמָעוֹת שֶׁגָּדְשׁוּ.
לֹא נוֹתַר לִי עוֹד מָקוֹם בְּיוֹמָנִי הֶעָמוּס
אָז פָּנִיתִי אֶל עַצְמִי
וּפִנִּיתִי לָאַהֲבָה חֶדֶר בְּלִבִּי.