טעם הקיץ
מחווה למיתולוגיה היוונית.
קַיִץ מְפַזֵּר קֻבִּיּוֹת מְלוּחוֹת
עַל פִּלְחֵי אֲבַטִּיחַ מְדַמְּמִים
יוֹרֵק גַּרְעִינִים שְׁחֹרִים
חֲלַקְלַקִּים אֶל תּוֹךְ הָאִישׁוֹנִים
מְגַלְגֵּל כְּהֶלְיוּס אֶת כַּדּוּר הָאֵשׁ שֶׁלּוֹ
מִמּוֹרְדוֹת הַלְּבָנוֹן
דֶּרֶךְ שְׂדֵרוֹת הָעִיר
אֶל בֵּין צוּקֵי הָאֵיתָן
שֶׁבֵּין עַזָּה לְאַשְׁקְלוֹן.
כָּל קַיִץ מְחוֹלֵל
מְחוֹל טֵרוּף מִשֶּׁלּוֹ
בּוֹעֵר שׂוֹרֵף נִלְחָם לוֹקֵחַ לוֹ
קָרְבְּנוֹת אָדָם.
כָּל קַיִץ
מֹלֶךְ שֶׁל הָעֵת הַחֲדָשָׁה.
מָה הַטַּעַם, אִם כֵּן, לְהַמְתִּין
כָּל הַשָּׁנָה לְתֹם הַגְּשָׁמִים?
* במיתולוגיה היוונית הליוס אל השמש ארכב על כרכרת אש רתומה לארבעה סוסים.
ברוכבו בשמים ממזרח למערב יצר את היום, וברוכבו אל מחילה תת-קרקעית יצר את הלילה.