בין סגול ובין תכלת 16

כִּבִּיתִי אֶת הָרַעַשׁ שֶׁלִּוָּה אֶת חַיַּי

כְּמוּסִיקַת רֶקַע בִּלְתִּי מֻרְגֶּשֶׁת,

כִּמְעַט עַד הִשְׁתַּלְּטוּת מֻחְלֶטֶת.

וּבְמֶרְחָק שֵׁשׁ שְׁעוֹת טִיסָה,

מִתַּחַת לְעֵץ חָרוּב אֶחָד עַתִּיק

מְטֻלָּל,

בְּשָׁעָה שֶׁעַרְפִלֵּי בֹּקֶר

מְכַסִּים אֶת הָעֵמֶק כִּשְׂמִיכָה עַל אֲגַם,

נִמְצָא לִי תֶּדֶר אַחֵר

לְשַׁדֵּר עָלָיו גַּלֵּי שֶׁקֶט.