בין סגול ובין תכלת - 20

יָבוֹא יוֹם
מִישֶׁהוּ יַנִּיחַ לְפָנַיִךְ גִּלְיוֹן נְיָר וִיבַקֵּשׁ מִמֵּךְ
צַיְּרִי לִי.
וְהוּא לֹא יַגִּיד לָךְ מָה תְּצַיְּרִי
הוּא יַשְׁאִיר לָךְ אֶת הַבְּחִירָה.

אָז יַגִּיעַ תּוֹרֵךְ לְעַטֵּר אֶת
הַדַּף שֶׁהֻנַּח
אַךְ שִׂימִי לֵב,
דַּף לָבָן חָלָק זֶה רִיק מֻחְלָט.
מוּטָב תִּצְבְּעִי אוֹתוֹ.

אַתְּ יְכוֹלָה בְּאוֹתִיּוֹת בְּעֵט כָּחֹל
אַתְּ יְכוֹלָה בְּגַּרְגְּרִים צְהֻבִּים שֶׁל חוֹל,
תּוּכְלִי לְטַפְטֵף עָלָיו מַיִם חַיִּים
לִרְאוֹת אֵיךְ הֵם נִסְפָּגִים בּוֹ
מַשְׁאִירִים עָלָיו סִימָנִים.

תּוּכְלִי…
לְקַפֵּל אוֹתוֹ לְהָכִין מִמֶּנּוּ עֲפִיפוֹן
לְהַפְרִיחַ בַּשָּׁמַיִם הַכְּחֻלִּים כְּמוֹ אָז
בִּימֵי הַתֹּם.
אוֹ בְּאוֹרִיגָמִי פָּשׁוּט תַּהַפְכִי אוֹתוֹ לְסִירָה
תַּשְׁאִירִי מָקוֹם לְהוֹשִׁיב בָּהּ חַיָּל שֶׁל תִּקְוָה,
הוּא יָשִׁיט אוֹתָהּ בַּזֶּרֶם עַד לַיּוֹם הַבָּא.