'בין סגול ובין תכלת' 05

כִּפָּה אֲדֻמָּה וַאֲנִי אָחַזְנוּ
יָד בְּיָד
עוֹמְדוֹת הָיִינוּ עַל
סִפּוֹ שֶׁל מַעֲבַר הַחֲצִיָּה
רַמְזוֹרִים דָּקְרוּ אֶת הָעֶרֶב
בְּאָדֹם וְאָנוּ חָצִינוּ,
מְדַלְּגוֹת בֵּין
שָׁחֹר לְלָבָן בֵּין
אָסוּר לְמֻתָּר מֵעַל
הָאֶתְמוֹל אֶל מָחָר
מִשְׁתַּדְּלוֹת לֹא לִדְרֹךְ
בְּאֹפֶן חַד פַּסִּי
נִזְהָרוֹת שֶׁלֹּא לְפַסְפֵס אֶת
הַצַּד הַשֵּׁנִי
וּבְיָרֹק עָצַרְנוּ
שׁוּב לֹא הָיִינוּ בְּטוּחוֹת
שֶׁאָנוּ עַל הָ(אַ)גָּדָה הַנְּכוֹנָה.