משא השתיקה
'משא השתיקה' הוא פרויקט ייחודי פרי יוזמתה של סברינה דה-ריטה משוררת חיפאית. באחד הימים של חודש מאי 2019 פנתה אלי סברינה ושיתפה אותי ברעיון ובחלום שיש לה והוא, הוצאת ספר שירים בנושא השואה. אנתולוגיה שתאגד בתוכה שירי משוררים רבים.
להמשך קריאה >
סברינה אמרה:
"בראשון ביוני אני חוגגת יום הולדת ואני רוצה שזו תהיה מתנת יום ההולדת שלי לעצמי".
אותה עת, הצטברו אצלי בתיקיה במחשב, שירי משוררים בנושא השואה שנאספו במהלך השנים האחרונות והמתינו להזדמנות לראות אור.
כיוון שנושא השואה קרוב ובוער גם בקרבי התגייסתי מיד וללא היסוס לעניין והצעתי לסברינה את עזרתי בהפקת האנתולוגיה.
וכך היה.
השירים שנאספו עברו בחינה ובחירה, פנינו לכותבים וקיבלנו את הסכמתם לפרסום יצירותיהם. המשוררת דינה וולוך התנדבה לנקד את השירים, הגרפיקאית מעין פנחסוביץ הכינה באהבה את עטיפת הספר וקיבלנו גם עזרה ועצות טובות בעימוד נכון של הקובץ.
סברינה ואנוכי, שקדנו ימים ולילות על עריכה קפדנית של החומרים אותם רצינו לפרסם, ובתוך שבועיים וחצי, פרק זמן קצר, הנחשב לשיא מכל בחינה אפשרית, ראה 'משא השתיקה' אור בדיוק ביום הולדתה של סברינה.
בספר תמצאו אוסף של 36 שירים, אותם כתבו 31 משוררים וביניהם גם כאלה שהם דור ראשון לשואה, שורדים שיצאו ממחנות המוות, וכן בני דור שני ושלישי.
בקובץ ראו אור ציורים וצילומים מקוריים, בין השאר, כאלה שצוירו בתקופת השואה בידי אנשים שהיו שם.
האנתולוגיה נשלחה בהוקרה לנשיא המדינה, מר רובי ריבלין, אשר מצידו מיהר להגיב עליה ואף שלח את ברכתו.
סגור
נרות זיכרון
נָשָׂאתִי אֶת הַזִּכָּרוֹן הַקּוֹלֶקְטִיבִי
מַעֲלָה אוֹתוֹ אֶל תָּא
מִטְעָן
עָמוּס
מַסִּיעָה אוֹתוֹ לְשָׁם
נִשְׂרֶטֶת בְּמַסַּע חַיַּי
שֶׁהוּא נְסִיעָה בִּדְרָכִים בָּהֶן
הַמָּוֶת שָׁחוֹר
זְחִילָה בְּעִקְבוֹת חֲשֵׁכָה
יוֹרֶדֶת
אֶל יַעַר סָמִיךְ דַּ ק גְּ זָ עִ י ם
מִצְטוֹפֵף בַּאֲנָחָה כְּבֵדָה מִסָּבִיב
לַבּוֹרוֹת הַכְּרוּיִים בְּאַדְמַת לִבִּי
להמשך קריאה >
רֵיחוֹת נִשָּׂאִים
אֵ לַ י
מַסִּיעִים אֶל אַפִּי
נִיחוֹחַ תַּבְשִׁילִים נִשְׁכָּחִים
קְטֹרֶת נֵרוֹת שַׁבָּת
הגדרות עמוד חלונית ניווט היסטוריה
מצב רספונסיבי הצג שינויים עדכן
הֶבֶל
טַחַב
וּפַחַד
רֵיחָהּ שֶׁל אֵימָה
תְּחִלָּתוֹ שֶׁל הַמַּסָּע
בַּהֲמָסַת הַזִּכָּרוֹן אֶל תּוֹךְ
מֶמְבְּרֵנַת תָּאִים מְצֻלָּקִים
בַּמַּסָּע שֶׁלִּי
מַשָּׂאוֹת מוּטָלִים עַל
כְּתֵפַיִם
צָרוֹת מִשֵּׂאת אֶת
כֹּבֶד
הָרֹעַ
וּבְכָל זֹאת
נוֹשְׂאוֹת בְּגָאוֹן אֶת טַלִּית הַדֶּגֶל
פַּסֵּי תְּכֵלֶת מְאִירִים אֲדָמָה אֲפֹרָה
כְּבֵדָה
כַּשָּׁמַיִם הַתְּלוּיִים מֵעָלֶיהָ
וּבַתָּוֶךְ דְּמָמָה צוֹוַחַת
מִתּוֹךְ
שִׁשָּׁה
מִילְיוֹן
פִּיּוֹת
אֲנִי נוֹגַעַת בָּכֶם
מִבַּעַד לְעַרְפִלֵּי שָׁנִים
נֶעֱמָסוֹת בִּשְׁכָבוֹת עַל
מִזְבַּח הַהִיסְטוֹרִיָה
נֵרוֹת שֶׁאֲנִי מַדְלִיקָה מְטַפְטְפִים חֶלֶב
אֶל
בּוֹרוֹת
פְּ
ע
וּ
רִ
י
ם
נְמַסִּים
אֶל
חֲשֵׁכָה
הַמַּסָּע הַזֶּה אֶל עֹמֶק הַצַּלֶּקֶת
מוֹתִיר בִּי סִימָנֵי צִפָּרְנַיִם
וַאֲנִי מְבַקֶּשֶׁת לְהֵחָלֵץ
מַסָּעִי תַּם אַךְ לֹא הֻשְׁלַם
נְשִׂיאַת הַזִּכָּרוֹן הָלְאָה
עוֹד דּוֹרֶשֶׁת הַכְוָנָה.
סגור
סוגרת
"אֲנִי זוֹכֶרֶת אִמָּא, אֲנִי זוֹכֶרֶת הַכֹּל!"
אָמְרָה לִפְנֵי שֶׁהַתְּרִיס הוּגַף
בְּטֶרֶם הֻשְׁכְּבָה לִישֹׁן
"מָה אַתְּ זוֹכֶרֶת יַלְדָּה?"
כָּךְ הָאֵם וְקוֹלָהּ רוֹעֵד
"הֲרֵי טֶרֶם הָיִית אָז טֶרֶם
הִתְהַוֵּית."
"אֲנִי זוֹכֶרֶת אִמָּא אֶת
הַקְּרוֹנוֹת הָאֲרֻכִּים
עָשָׁן שָׁחוֹר מִתְפַּתֵּל אֶל
לֹבֶן עֲנָנִים
אֲנִי זוֹכֶרֶת אֶת הַקוֹל,
הַצְּעָקָה מְרִיחָה אֶת רֵיחַ הַפַּחַד
אֲנִי נוֹגַעַת בָּאֲפֵלָה…"
להמשך קריאה >
"אַתְּ לֹא הָיִית שָׁם יַלְדָּה!"
אֵם זוֹעֶקֶת בִּבְעָתָה
סוֹגֶרֶת חַלּוֹן וִילוֹן מְסִיטָה.
"אֲנִי זוֹכֶרֶת אוֹתָךְ אִמָּא
מוֹשִׁיטָה יָד לְבָנָה וְאֶת
הַקָּרוֹן הָאַחֲרוֹן מַגִּיעַ לַתַּחֲנָה
אֲנִי זוֹכֶרֶת אֶת הַשֶּׁקֶט הַצּוֹנֵחַ
אַחֲרֵי הַנְּפִילָה."
"אַתְּ זוֹכֶרֶת אֶת זֶה?"
עוֹצֶרֶת הָאֵם נְשִׁימָתָהּ
אֵיךְ אַתְּ זוֹכֶרֶת אֶת מָה שֶׁלֹּא הָיָה…?"
"אֲנִי זוֹכֶרֶת הֵיטֵב אִמָּא"
מְשִׁיבָה יַלְדָּה
"אֶת הַלֵּילוֹת הָאֲרֻכִּים
שָׁנָה אַחַר שָׁנָה
אַתְּ חָשַׁבְתְּ שֶׁאֲנִי יְשֵׁנָה…
זוֹכֶרֶת אֶת הָרַעַשׁ
שֶׁלֹּא הִצְלַחְתְּ לְהַשְׁתִּיק
אֶת הַטַּעַם
שֶׁלֹּא הִצְלִיחַ לְהַמְתִּיק
זוֹכֶרֶת אֶת לֵילוֹת הָאֵימָה
אֶת כְּאֵב הַשְּׁתִיקָה…
אַתְּ זוֹ שֶׁשָּׁכַחְתְּ.
שָׁכַחְתְּ כִּי יָלַדְתְּ אוֹתִי
בְּתוֹךְ תְּהוֹם רַכֶּבֶת…
גֻּדַּלְתִּי בְּתוֹךְ קָרוֹן דּוֹהֵר בְּמִנְהָרָה חֲסוּמָה."
הַתְּרִיס הַחַלּוֹן הַוִּילוֹן…
כְּבָר הִשְׁחִירוּ מִזְמַן
וְכָעֵת
גַּם הָאוֹר כָּבָה.
סגור
