'מוטיב' גיליונות 74, 75

מדברי יגאל כהן, מנכ"ל בית לוחמי הגטאות:

קרן המלגות בבית לוחמי הגטאות פועלת שנים רבות ומהווה מקור משיכה בלתי נדלה לעבודות חקר מעמיקות וליצירה אקדמית עשירה. בשנת 2021 זכה המוזיאון לשותפות חשובה עם קרן ג'נסיס למורשת יהדות ברית המועצות לציון שמונים שנה למבצע ברברוסה. שותפות זו אפשרה קיום מיזמים מיוחדים וביניהם מיזם שיתוף הפעולה עם כתב העת 'מוטיב' ברשותו ועריכתו של אלירן דיין, שהפיק את היצירה האמנותית "זיכרון לדור…": משוררים ישראלים כותבים בהשראת משוררים שנספו בשואה ושירתם נגדעה.
מיזם חשוב זה הוא חיבור בין שירה חדשה לבין השירה שנכתבה בעולם שחרב, השירה הזו משמרת ומוקירה את זכר הנספים באמצעות עולם הכתיבה 

יַלְדִּי!

גְּלוּיָתְךָ כֹּה הַנְּעִימָה לִי

יוֹדֵעַ שֶׁאַתָּה מְחַכֶּה לְבוֹאִי הַבַּיְתָה

יוֹדֵעַ שְׁעָלַי מְסַפֵּר חֲלוֹמְךָ

וְיוֹדֵעַ שֶׁאֵלַי עָפוֹת מִלּוֹת גַּעְגּוּעֶיךָ.

דַּע יַלְדִּי הַמָּתוֹק

שֶׁגַּם אֲנִי נִמְצָא שָׁם אִתְּךָ,

שֶׁרַק עֲבוּרְךָ רוֹטֵט לִבִּי,

שֶׁבְּמַחְשְׁבוֹתַי אֲנִי מַחֲזִיק בְּיָדְךָ,

שֶׁמֵּרָחוֹק מִתְבּוֹנֵן בִּדְאָגָה,

מֵעֵבֶר לְמֶרְחַקִּים אֵין־סוֹפִיִּים,

לְאֵיזֶה כִּוּוּן נוֹטָה דֶּרֶךְ מַחְשַׁבְתְּךָ.

כַּאֲשֶׁר אַתָּה סוֹטֶה, לִבִּי זוֹעֵק עֲצֹר!

שָׁם אֲנִי כַּאֲשֶׁר אַתָּה קָם וְכַאֲשֶׁר אַתָּה יָשֵׁן.

בְּמַחְשַׁבְתִּי מְחַבֵּק אוֹתְךָ לְלִבִּי.

אִתְּךָ אֲנִי כַּאֲשֶׁר אַתָּה עֵר וְכַאֲשֶׁר חוֹלֵם.

מַרְגִּישׁ, נָכוֹן? כַּמָּה אֲנִי אוֹהֵב אוֹתָךְ.

בְּחֵיקִי הַמִּתְגַּעְגֵּעַ כַּאֲשֶׁר אַתָּה מִתְכַּרְבֵּל בְּשֶׁקֶט

וְכַאֲשֶׁר בְּיָדְךָ אֶת פָּנַי חוֹרֵשׁ.

קֶרֶן שֶׁמֶשׁ עוֹבֶרֶת דֶּרֶךְ שָׁמַיִם מְעֻנָּנִים

וְאֶת דִּמְעוֹתַי אֲנִי מוֹחֵק.

כֹּה רָחוֹק מִמְּךָ לִהְיוֹת קָשֶׁה מִנְּשֹׂא,

כֹּה אֲרֻכִּים הַלֵּילוֹת,

כֹּה לֹא יָפֶה הָאָחוּ וְלֹא מָתוֹק הַדְּבַשׁ.

בְּנַפְשִׁי הַשְּׁסוּעָה הַגַּעְגּוּעִים נָטוּ יָתֵד.

                                                    אַבָּא

אנדריאש (בנדי) גרו' היה סבי שלא הכרתי. הוא נספה בשואה בהיותו עובד כפייה במחנות העבודה בהונגריה.

בשנים 1942-1944 היה בנדי רחוק מהבית ושלח מכתבים ספוגי אהבה וגעגוע לרעייתו-סבתי פרידה ולבנו הקטן טיבי הלא הוא טיבדור יעקב גרו' – אבי. שירים ומכתבים נשלחו ממחנות העבודה השונים בהם היה מוצב באותן שנים איומות ואשר מיקומם השתנה על פי קצב התקדמות הצבא ההונגרי לאורך הגבולות.

בנדי / © ורד מנדלסון

בֵּין אֲדָמָה פְּרוּמַת עָתִיד
לְשָׁמַיִם סְרוּגֵי כִּסּוּפִים
מְדַדָּה, צִפּוֹר נַפְשׁוֹ
בְּעֵינַיִם יְחֵפוֹת חִבּוּקִים.

וּבְלָבְשׁוֹ חֲלִיפַת מִכְתָּבִים
קְרוּעַת מַחֲשָׁבוֹת
עוֹטֶה לִבּוֹ סְוֵדֶר גַּעְגּוּעַ
מִצֶּמֶר הַדְּמָעוֹת.

וְרַק קֶרֶן אוֹר גְּלוּיָה
הַסּוֹדֶקֶת עַנְנֵי דְּאָגָה
מְקָרֶבֶת וְלוּ לְרֶגַע קָט
אֶת הַמֶּרְחָק
בֵּין שְׁנֵי הַלְּבָבוֹת:

בֵּין לֵב פָּעוּר שֶׁל יֶלֶד
הַחוֹלֵם שֶׁמֶשׁ אָבִיו,
לְבֵין לֵב סָהוּר שֶׁל אָב
הַנִּכְסָף נִצָּן אָבִיב.

וְעַל אַף שֶׁהָאָחוּ
הִצְהִיב נִיחוֹחוֹ,
הַדְּבַשׁ הִמְרִיר יְהָבוֹ
וְיָתֵד הַמָּוֶת
הָרְגָה כְּמִיהָתוֹ.

מַחַק הַזְּמַן לְעוֹלָם
לֹא יַטְמִיר דְּמוּתוֹ.

 

וּבנדי יְחַיֶּה לָעַד
בְּלֵב פִּרְחֵי הָאָבִיב,
בַּעֲרוּגַת הַמִּלִּים,
בִּרְגָעִים אֲצוּרִים,
וּבְבָתֵּי  הַשִּׁירִים.

שיר זה מתכתב עם השיר "ילדי" מאת אנדריאש (בנדי) גרו'
ורד מנדלסון, גננת לגיל הרך, בת לשורד שואה. מתגוררת במושב מזור.